סיכום ארועי פורים או: יומן אמצע משבר הכתף הימנית

שושן פורים שמח.

אז אתמול, 17 במרס 2022, היה כידוע פורים. אתמול התחלתי בפיזיותרפיה בתרגילים לשיפור טווחי התנועה של ידי הדומיננטית הימנית שזה אומר שחרור הכתף הימנית הקפואה, זו שנותחה אז לפני שישה שבועות ב1 בפברואר וששברתי בזמן החלקה לפני 7 שבועות, חמישה ימים לפני אותו ניתוח.

ואם "מספחים" אל פרק הזמן של המשבר הנוכחי בחיי מחשבות כעוסות שונות שהתחילו שבוע וחצי לפני אותה החלקה ושבירת כתף ימנית אשר קרתה אז ב27 בינואר, אז ניתן כבר לדבר על חודשיים למשבר שהוא פיזי-תפקודי אך גם לווה ברגעים לא קלים נפשית.

אז כן, יהיו איזה חודשיים ואולי שלושה ואני מקווה מאד ומנסה להאמין שרק חודשיים וקצת לכל היותר שאצטרך לעשות תרגילי פיזיותרפיה שיש בהם תובעניות מסוימת ודורשים התמדה. רק עוד חודשיים וחמישה ימים אלך לביקורת אצל אורתופד ואז אוכל בודאי לשוב לנהוג. אז כן, אני עכשיו רק באמצע משבר כשמצד אחד צפויה התאאוששות אך מצד שני הדבר דורש השתתפות פעילה ותובענית מצידי.

בינתיים קצת לפני אותו סיום משבר צפוי, בעוד פחות מ8 שבועות וכאשר יהיה כבר שיפור ניכר בטווח התנועה ואולי כבר יחזור לגמרי לקדמותו, הולך להתרחש עוד ארוע חיובי וחשוב מבחינתי שאומנם לא קשור לאורתופדיה. אך בינתיים אתרכז בעיקר בפיזיותרפיה. אז כן, למרות הסיפורים ששמעתי (כולל אתמול ממישהי) על חודשיים - שלושה של התאוששות טווח התנועה מאז תחילת תרגולי הגדלת הטווח זה יכול להראות בהתחלה מתסכל שכאילו עוד לא קורה כלום. אוף, רוצה כבר לצאת מהעונש הזה.

כן, כמו ש"סלחתי" לאותו משבר שינה גדול שחוויתי לפני 5 שנים ושהעליתי בסרטון ואף אעלה בכתב, כך אהיה מוכן "לסלוח" גם למשבר הנוכחי. אבל שאצא מזה כבר תוך איזה חודשיים. ובינתיים, אתמול, לכבוד אותה הפגנה למען בעלי חיים שהלכתי אליה בערב (מטעם תנועת שחרור מוחלט) ואולי לכבוד פורים ולכבוד אותו אמצע משבר (בערך) החלטתי גם להפסיק לאכול דגים ולהפוך לגמרי לטבעוני - בדברי חלב כבר 20 שנה לא נוגע ובשר וביצים הפסקתי לאכול במרס שלפני 5 שנים, לאחר ובעקבות אותו משבר שחוויתי אז. אז כן, משברים צריכים להצמיח מתוכם ולגרום שיפורים מכל מיני מבחינות - גם אם לא תמיד זה קורה אצל אנשים.

שמח שחזרתי כבר בשבוע שעבר להפגנות וגם מזמין אותכם הצטרף להפגנה הקבועה כל מוצ"ש ליד פארק רעננה בין שמונה לעשר. כי המדינה בסכנה, אז צאו להפגנה. ושמח שיש לי השבוע את הכח לרוץ ל3 הפגנות שונות, כולל זו הקבועה שלי שתהיה מחר במוצ"ש בהנחה שאגיע אליה. אז פעילות למען הימין מכל הלב - כן וכן. אבל בכל מחיר- לא ולא. כי הנה קרה אתמול ארוע לא נעים דווקא מול ערסים ימניים, ובמקרה הזה בעיקר ערסיות. הדבר קרה בעת שהחלטתי, בעקבות חבר לפעילות, ללכת ברחוב עם שני שלטי סיסמאות קטנים תוך ניצול המומנטום של העדלאידע - שיכול להביא חשיפה רבה לאנשים ולמצלמות.

אומנם ידעתי תמיד שגם בימין יש ערסים וערסיות ואנשים בעייתיים למיניהם ובכל זאת לא תארתי לעצמי שדווקא הם יהרסו לי בהתנהגותם החוצפנית ואף בעלת פוטנציאל השיימינג שלא באשמתי שניסו לכפות עליי את הפגנת היחיד שאילתרתי. אז כן, מקווה להיות נוכח בהפגנות ומוכן ללכת יותר מפעם בשבוע אליהן ומוכן להעלות רעיונות ולהשתתף בדיונים ומקווה ליוזמות, אבל יש גבול גם להתמסרות כאשר בתוך אותו מחנה יש מי שמתנהגים בחוצפה ואף בנסיון לכפות שיימינג לא אקריב מעצמי בכל מחיר.

נכון, אינני משווה את מה שקרה לי אתמול ופעם אחת למה שעבר ועובר על רמי בן יהודה ועל יהונתן יוסף, אשר שניהם מהווים יחד את "הסיירת מטכ"ל" של הפגנות הימין ונתפלל שבמהרה בימינו אמן יבואו על גמולם אחרי כל מה שעברו ועוברים. אבל אם נחזור לענין הפוסט: העיקר הבריאות וכמו שאני נוהג לאחרונה לומר לפעמים כדי לעודד את עצמי "כלום לא קרה". ורציתי גם להודות לכל אותם אנשים שעזרו לי ועודדו אותי בדרכים שונות מאז שבירת כתף ימין, רובם שותפי דרך לדעותיי ולפעילויות למען הימין. ושמח גם שנראה שהשינה חזרה לתיקנה, לפחות יחסית למה שאני רגיל בשנים האחרונות. אז שבת שלום וחג שמח.